הממשלה אישרה אתמול הצעת החלטה שמעגנת את עצמאותה של רשות הגנת הפרטיות.

עד כה רשות הגנת הפרטיות הייתה יחידת סמך במשרד המשפטים וככזו הייתה מוגבלת בפעילותה במובנים שונים, כולל כפיפות להחלטות היועץ המשפטי לממשלה, וזאת גם במקרה שבו לרשות עמדה שונה.

החלטת הממשלה שאושרה אתמול קובעת את עצמאותה של הרשות בקבלת החלטות, בניהול התקציב ובהפעלת הסמכויות המוקנות לה על פי דין ("תפעל באופן בלתי תלוי"). בנוסף, ההחלטה מסדרירה את תפקידי הרשות: פיקוח על קיום הוראות חוק הגנת הפרטיות, העלאת מודעות והסברה, פיתוח תוכניות מקצועיות, קשר עם גופים מקבילים בינלאומיים, והפעלת סמכויות רשם גורמים מאשרים מכוח חוק חתימה אלקטורנית. מעניין לראות שאחד מתפקידי הרשות הוגדר כטיפול "בפניות ציבור שיש בהן ממש בעניין פגיעה בנושאי מידע לפי חוק הגנת הפרטיות", ויתכן שמדובר ברף שמעתה מי שפונה לרשות יצטרך לעמוד בו. גם הניסוח לגבי חקירות, שעוסק ב"חשדות לביצוע עבירות על פי החוק" יכול להצביע על רף מסויים שרק לגביו תפעיל הרשות את סמכויות החקירה שלה, אך עוד מוקדם לקבוע מסמרות בהקשר הזה.

ההחלטה מגדירה גם את תנאי הכשירות של ראש הרשות.

עצמאות הרשות המפקחת נדרשת על פי סעיף 52 לGDPR, והחלטת הממשלה היא ביטוי נוסף לצעדים שנוקטת הרשות (ומשרד המשפטים) בקשר לשימור קביעת הadequacy לישראל, קביעה שמשמעותה היא שדיני הגנת הפרטיות בישראל מספקים הגנה הולמת למידע אישי, ובפועל מאפשרת להעביר מידע מאירופה לישראל באופן חופשי.

פעולה נוספת שמטרתה לשמר את קביעת הadequacy לישראל, שנמצאת היום בטיפול משרד המשפטים היא הניסיון להתקין תקנות להגנה על מידע אישי שמגיע לגופים ישראלים מאירופה, תוך מתן זכויות "GDPRיות" ביחס למידע כאמור.

אם כן, החלטת הממשלה הנוכחית חשובה משום שהיא מקרבת את ישראל לשימור הadequacy, ומצמצמת את הפערים בין הGDPR לדין הישראלי, אך חשוב לא לזנוח צמצום פערים נוסף, כולל הוספת בסיסים חוקיים לעיבוד מידע.

לסיום, נציין כי להחלטת הממשלה יכולה להיות השלכה מעניינת נוספת – יתכן שנראה יותר מקרים שבהם הרשות תתערב כרגולטור המאסדר של תחום הגנת הפרטיות בישראל, למשל בהליכים משפטיים תלויים ועומדים.

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה,

אייל שגיא, שיר שושני כץ וצוות מחלקת משפט וטכנולוגיה

האמור במסמך זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין לעשות בו כל שימוש אחר.