שמחנו להשתתף בכנס ט"ו בשבל של אגוד היועצים המשפטיים הפנימיים (ACC ISRAEL), ולהציג כלים פרקטיים לסוגיות איתן מתמודד היועמ"ש בעבודה מול הרשויות.

כל חברה צריכה להביא בחשבון כי במקרים מסוימים היא תידרש להעביר מידע, מסמכים או התייחסות לרשות שמפקחת על פעילותה. היות שהפעילות של החברות עשויה להיות מפוקחת על ידי רגולטורים שונים, כדאי לבחון מראש אילו סוגים של קשרים יכולים להיווצר לחברה עם הרגולטורים השונים ולהיערך בהתאם. להלן  דוגמאות לקשרים אפשריים עם רשות התחרות ועם רשות ניירות ערך:

פניות יזומות מטעם הרשות

רשות התחרות עשויה ליצור קשר ולבקש מידע וחומרים בהיקף מאוד רחב מכל חברה לצורך בחינת נושא שמונח על שולחנה, למשל כתוצאה מבקשה מיזוג או פטור שהוגשה על ידי צד ג', חשדות להפרת החוק (אכיפה מינהלית), בחינת תלונה שהוגשה לה, או מחקר שוק שהרשות עורכת.

רשות ניירות ערך אינה נוטה לבקש חומרים בהיקף דומה במסגרת הפיקוח השוטף, ייתכן כי מידע ונתונים מסוימים יתבקשו במסגרת ביקורות של מחלקת הביקורת וההערכה של הרשות, אך בקשות אלו הן פחות שכיחות בהשוואה לאלו של רשות התחרות.

בדיקות בעקבות פניה יזומה של החברה הנדרשת לפי חוק

פעולות מסוימות מצדן של חברות יביאו בסבירות גבוהה לבדיקות עומק מצד הרשות.

כך למשל, במקרה של בקשה לאישור מיזוג או בקשה לפטור שמוגשת לרשות התחרות, ובבקשה לקבלת היתר לפרסום תשקיף שמוגשת לרשות ניירות ערך. רשות ניירות ערך נוהגת לבצע "בדיקת דוחות" מדי כמה שנים כחלופה לבדיקה במסגרת הגשת בקשת היתר לתשקיף כך שלפעמים בדיקה מקיפה כאמור מצד הרשות יכולה להיעשות ביוזמתה, ללא פניה של החברה.

בקשות יזומות של החברה לבחינת הרשות

חברות יכולות להחליט ליזום פניה לרשות בבקשה שתבחן נושא מסוים. ברשות התחרות, פניות כאלה יכולות לכלול למשל תלונה נגד מתחרה או פניות מסוג "advocacy" שבהן חברות מבקשות את סיוע רשות התחרות בהשגת פיתרון לבעייה תחרותית הקיימת בשוק. ברשות ניירות ערך, מקובל לפנות למחלקות הפיקוח הרלוונטיות בפניות מקדמיות, כשחברה מבקשת להבטיח לעצמה ודאות משפטית ביחס לפעולה שהיא עתידה לבצע. פניות כאלה מומלצות כשהחברה אינה מעוניינת להסתפק בחוות דעת של יועץ משפטי מהתחום, ומעדיפה להתחייב מראש לקבל את עמדת הרגולטור, על אף שלפעמים היא יכולה להיות מחמירה יחסית.

כללי התנהגות מול הרגולטור

בכל מקרה של התנהלות מול רגולטור חשוב להיערך מראש לכל שיחה ולבחון היטב על מידע שמועבר:

יש להביא בחשבון כי הרגולטור אינו מכיר את החברה ואינו מכיר את פעילותה באופן דומה למנהלים והעובדים. הרגולטור פונה ומבקש מידע במטרה מסוימת, כשייתכן מאוד שיש לו כבר תפיסה מסוימת לגבי המידע שהוא ביקש. לפיכך, יש להכין את התשובות עם מעורבות של אנשי מקצוע בעלי מומחיות והיכרות עם התחום, וכך גם להתכונן היטב לקראת כל שיחה. בתוך כך, לבחור את האנשים המתאימים שישתתפו בשיחה מטעם החברה, ואף לעתים להחליט מראש מי הגורם שיציג כל נושא.

בכל התנהלות מול הרגולטור יש לשים לב כי המידע יועבר באופן ברור וממוקד, שלא יוביל להתדיינויות מיותרות ומצד שני, כמובן, לא יטעה את הרשות. יש לשים לב כי המידע המבוקש מועבר באופן שלם ומדויק, ללא החסרת מידע שעשוי להיחשב כמהותי.

לצורך כך, לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע ועם הגורמים הרלוונטיים בחברה, יש לוודא כי תשובות שמועברות לרשות מאושרים על ידי גורמים מוסמכים בדרג מספיק גבוה. (החובה לענות על דרישות הנתונים של רשות התחרות מוטלת על המנכ"ל וכך גם האחריות על מתן המענה. המנכ"ל יכול להסמיך מי מעובדי החברה שיענה על הדרישה אבל האחריות נותרת עליו).

באופן כללי יותר, חשוב להתייחס בכבוד לרגולטור בהתנהלות מולו, לעדכן אותו באופן מיידי בהתפתחויות שרלוונטיות לנושא הבדיקה ולשדר רצון לשתף פעולה.

• גם במקרה של חילוקי דעות לגבי היקף המענה או המועד למתן המענה יש לנהוג בזהירות – לא לשבור את הכלים מול הרשות אלא להיכנס לדו-שיח בנוגע לנקודות שבמחלוקת.
• צרו תחושת אמינות במפגש עם הרשות – במקרה שדרישות הנתונים מורכבות ודורשות מידע רב, מומלץ לענות במהירות על הסעיפים שיותר פשוטים וקלים למענה. כך הרשות תיווכח שאתם משתפים פעולה והסבירות לקבלת ארכה למענה יגדל.

נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה והבהרה שתידרשנה.

📸 צילום: יובל אטיאס

האמור במסמך זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין לעשות בו כל שימוש אחר.