ההחלטה עוסקת בשאלה שעלתה בהליכים שנקטה בגרמניה רשות התחרות הפדרלית Bundeskartellamt כנגד פייסבוק. כיצד הגיעה רשות תחרות לעסוק בענייני פרטיות? רשות התחרות הגרמנית סברה, שיש שכוח השוק של פייסבוק משליך לרעה על יכולתה לעבד מידע על נושאי מידע גרמנים, ובפרט מונע ממנה להשיג מהם הסכמה מרצון חופשי, כנדרש ב GDPR.

פייסבוק מצידה, טענה שלא רק שאין קשר בין הדברים, עצם המעורבות של רשות תחרות בעניינים שתחת סמכותן של רשויות אחרות – פסולה.

בהחלטה שפורסמה היום, 4 ביולי 2023 (CURIA – Documents (europa.eu) בגרמנית עם תרגום לצרפתית; שפות נוספות יתפרסמו בהמשך) אישר בית המשפט האירופי לרשות התחרות הגרמנית לעסוק בענייני פרטיות באופן נלווה לענייני תחרות, תוך תיאום עם הרגולטורים הנוגעים בדבר.

על השאלה האם כוח שוק מונע מפייסבוק לקבל הסכמה מרצון חופשי ענה בית המשפט ב"לא, אבל". נקבע שכוח שוק כשלעצמו לא מונע את האפשרות להסתמך על הסכמה, אבל הוא פקטור שיש לקחת בחשבון כאשר בוחנים האם ההסכמה ניתנה מרצון חופשי בנסיבות העניין.

בהחלטה יש קביעות חשובות נוספות לגבי היכולת להשתמש במידע אישי לצורכי פרסום מותאם אישית לפי בסיסי עיבוד שאינם דורשים הסכמה כלל, כמו אינטרס לגיטימי או שימוש נדרש לצורך קיום חוזה. בית המשפט קובע כי אומנם אפשר עקרונית להסתמך על "אינטרס לגיטימי" גם לצורך פרסום מותאם אישית (הוראה כזו מופיעה במפורש ב recital 47 ל GDPR), אבל (תמיד יש אבל) לא במקרה של פייסבוק. הטעם לכך הוא שבסיס העיבוד "אינטרס לגיטימי" דורש שהעיבוד יהיה בציפייתם הסבירה של נושאי המידע, ובית המשפט קובע שנושאי המידע לא מצפים באופן סביר שפייסבוק תשתמש במידע לפרסום מותאם אישית בלי הסכמתם.

בשורה התחתונה, התיק יחזור לבית המשפט לגרמניה, שיצטרך להחליט מה סוג ההסכמה שתידרש פייסבוק להשיג כדי להמשיך להשתמש במידע מחברות אחרות בקבוצת מטא.

אין להחלטה השלכה ישירה על דיני הפרטיות הישראלים, כי שתי תפיסות עיקריות של ה GDPR שבבסיס ההחלטה לא קיימות כלל בחוק הגנת הפרטיות. מצד אחד, אין אצלנו בסיסי עיבוד כמו "אינטרס לגיטימי" שמאפשרים לעבד מידע בלי הסכמת נושא המידע. בישראל, כל עיבוד טעון הסכמה. מצד שני, המונח הסכמה בחוק הגנת הפרטיות מוגדר באופן שונה מאוד ולחלוטין לא תואם למקבילו האירופי. במשפטנו, אין דרישה שהסכמה תינתן במעשה פוזיטיבי, שתהיה מפורשת, או שתינתן מרצון חופשי, והסכמה יכולה גם להיות משתמעת – סיטואציה בלתי אפשרית תחת ה GDPR.

עם זאת, המעורבות של רשויות תחרות בענייני פרטיות היא התפתחות מעניינת שיכולה להיות רלוונטית גם לישראל. ככלל, דיני הפרטיות מתייחסים לסוגי וכמויות המידע שמעובד, ולא לגודלו של בעל המאגר שמעבד את המידע, בעוד שדיני התחרות לא עוסקים בגופים חסרי השפעה כלכלית משמעותית. השילוב בין שתי המאטריות יכול להטיל חובות שמירת פרטיות מוגברים על גופים בעלי כוח שוק

אתם מוזמנים לפנות בכל שאלה,

מובהר כי אין באמור בכדי להוות התייחסות לנסיבות ועובדות ספציפיות ואין לראות בכך משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי לעניין קונקרטי.