להרשמה לניוזלטר
ביום 23.4.23 התקיים דיון בועדת חוקה, חוק ומשפט בו אושרו תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ"ג-2023, בכפוף למספר תיקונים והבהרות חשובות, שיפורטו להלן.
כמו-כן, לבקשת לקוחותינו, נקיים וובינר בנושא ביום ראשון, 7.5.23. ניתן להירשם בקישור.
כפי שציינו בעדכוני לקוחות קודמים, הרקע לדברים הוא הצורך בשימור החלטת התאימות (adequacy) שניתנה למדינת ישראל בשנת 2011, ומקלה מאוד על פעילותם של גופים ישראלים, שיכולים לקבל מידע ממדינות האיזור הכלכלי האירופי דרך "מסלול ירוק" ונוח, ובכך לקחת חלק פעיל בהתנהלות הכלכלה הגלובלית.
תוכן התקנות מפורט בעדכון לקוחות שפרסמנו עוד בנובמבר האחרון, אך מאז התווסף חריג נוסף לחובת היידוע – זו לא תחול מקום בו היא עלולה לפגוע בפעילות עיתונאית או לחשוף את מקור המידע של פעילות עיתונאית.
שלוש תשובות ניתנו במהלך הדיון לטענות שעלו ביחס לתקנות בדבר השוני (והמדרג) שהן יוצרות בין פרטיותם של הישראלים לבין זו של נושאי מידע אירופים, תוך "הזנחת" הראשונים. אחת, הובהר כי התקנות יחולו גם על מידע אודות ישראלים שמגיע ממאגר מידע אירופי, ללא אבחנה בין נושאי מידע ישראלים ואירופים. התקנות לא חלות אומנם כאשר נושא מידע מוסר מידע ישירות (למשל, תייר ישראלי באירופה שמזמין משלוח מהסופרמרקט לקראת שובו), אבל יחולו על חברות שמספקות שירותים באמצעות ספקים מקומיים ואולי אף על מידע ישראלי שחוזר מאירופה לישראל.
תשובה שנייה לטענת ההזנחה הגיעה בדמות דרישת יו"ר הוועדה ממשרד המשפטים לקדם במהירות את תיקון 15 לחוק הגנת הפרטיות, שאמור לכלול תיקוני מהות, כי בכוונת הוועדה לדון בו ביחד עם תיקון 14 (שמתייחס בעיקר לאכיפה), עליו הוחל דין רציפות.
התשובה האחרונה והמשמעותית ניתנה באמצעות שינוי שביקשה הוועדה, לפיו התקנות יחולו גם על מידע ישראלי לחלוטין שנמצא במאגר מידע אליו מגיע גם מידע מאירופה. מטרת השינוי המוצהרת הייתה להימנע ממצב בו על מאגר אחד יחולו שתי מערכות דינים נפרדות, אך התוצאה היא הרחבת ההגנה על מידע שלא הגיע מאירופה.
השינוי הוביל בסופו של דבר לכך שיהיו שלושה מועדי תחולה לתקנות:
אם התקנות יובילו אכן לשימור החלטת ה adequacy לישראל, אז גופים ישראלים שמקבלים מידע מהאיזור הכלכלי האירופי לא יאלצו לציית לדרישות מורכבות יותר כמו אלו שב- Standard Contractual Clauses. נציג משרד האוצר בוועדה אמר, כי לפי בדיקתם, העלות לארגון ישראלי ממוצע שמקבל מידע מאירופה אם יאבד סטטוס התאימות היא 40,000 דולר יותר מאשר העלות הכרוכה בציות לתקנות.
בכל מקרה, כל גוף שמקבל מידע אישי מאירופה יהיה כפוף לתקנות, ונדרש להיערך במהירות לכניסתן המדורגת לתוקף (לגבי מידע "חדש" – תוך חודשים ספורים).
לדעתנו, יישום מלא ונכון של דיני הפרטיות הישראליים מביא כבר כיום לרמת קיום גבוהה למדי של התקנות החדשות ולכן ארגון שיישם את התקנות החדשות יעלה את רמת הציות לדין הקיים ויהיה מוכן טוב יותר לתיקונים הצפויים בחוק הגנת הפרטיות.
בקרוב נערוך וובינר בנושא, לניתוח המשמעויות הפרקטיות של התקנות ומתן כלים ליועמ"ש להתמודדות עמן. להרשמה לקבלת הזמנה לוובינרים ועדכונים מקצועיים
אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה,
מובהר כי אין באמור בכדי להוות התייחסות לנסיבות ועובדות ספציפיות ואין לראות בכך משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי לעניין קונקרטי.
