השבוע פורסם נוסח סופי של מסמך עקרונות מדיניות רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית, שמשקף את עמדתה של ממשלת ישראל בתחום. המסמך מאמץ את העקרונות שהוצעו בטיוטה שפורסמה לפני כשנה על ידי שרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה הקודמת, אורית פרקש הכהן, עם תוספות קונקרטיות וחשובות, שמספקות מבט רחב יותר על הסוגיה.

המסמך המקיף (בן 124 עמודים), מציג את התחום, סוקר מסמכי המלצות ומסמכי מדיניות שפורסמו על ידי ארגונים בינלאומיים (כולל מסמך של OECD , שנחשב כבסיס מוביל לקביעת מדיניות בתחום) ומדינות מפותחות (האיחוד האירופי, ארה"ב, בריטניה וקנדה), מונה את הסיכונים והאתגרים שעולים במסגרת השימוש בכלי בינה מלאכותית ודרכים להתמודדות עימם.

כמו כן, המסמך מאמץ עקרונות מוכרים בתחום, כמו למשל שקיפות, הסברתיות, בטיחות, פרטיות, מעורבות אנושית, אחריותיות והיעדר אפליה וקובע את עמדת הממשלה בקשר לאופן האסדרה – אסדרה סקטוריאלית ולא רוחבית.

ההצעה הראשונה המופיעה במסמך בהקשר הזה היא "מיפוי של השימושים הקונקרטיים במערכות מבוססות בינה מלאכותית הנעשים על ידי המפוקחים או השחקנים בענף המוסדר שעליו הם אמונים; האתגרים, החששות והסיכונים הכרוכים בכך; והמענים האפשריים", שייעשה על ידי משרדי הממשלה והרגולטורים השונים. חלק מהרגולטורים כבר פנו לגופים שכפופים לפיקוחם, ונראה שתהיה פעילות נוספת בתחום.

עם זאת, חשוב לציין כי לפי המסמך, משמעות ההצעה למיפוי על ידי רגולטורים איננה קריאה להתערבותם המיידית באופן שישפיע על היכולת לפתח או להשתמש בבינה מלאכותית כשהדבר אינו נדרש, אולי כלקח מהנעשה באיחוד האירופי, שם ישנן טענות לא מעטות בדבר השפעתו השלילית של הליך החקיקה של AI Act על פיתוחים טכנולוגיים על ידי גופים אירופאים.

בנוסף, מסמך העקרונות מציע להקים מוקד ידע ותיאום ממשלתי, שילווה על ידי וועדת היגוי ייעודית, ויסייע לגופים הממשלתיים במיפוי האמור ובשאלות נוספות שיעלו מצידם בתחום. כמו כן, מוצע במסמך להקים פורום רגולטורים ופורום לשיתוף הציבור בתחום הבינה המלאכותית בסגנון "שולחנות עגולים".

עוד מעניין לראות את ההגדרה שנקבעה במסמך למונח "בינה מלאכותית": "שם כולל להתפתחות בתחום טכנולוגיות המידע, התקשורת ומדעי הנתונים, המאפשרת קבלת החלטות, ייצור תחזיות, או ביצוע פעולות על ידי מחשב ברמת עצמאות גבוהה, באופן המדמה או מסוגל להחליף בינה אנושית".

שאלת ההגדרה עשויה להיתפס כפשוטה אבל למעשה בהקשר של בינה מלאכותית מדובר בשאלה מורכבת ביותר, שאף עיכבה בשלב מסויים את התקדמות הAI Act  וזאת בין היתר משום "המפץ הגדול" של תחום הבינה המלאכותית המחוללת,Generative AI , בנובמבר 2022, שאירע לאחר שכבר החל הליך החקיקה של AI Act  שלא כלל את תת התחום הזה.

בנוסף נציין כי אימוץ עקרונות קיימים, וודאי ברגולציות קיימות או מתהוות של מדינות מפותחות הוא חשוב לדעתנו, כי הוא מאפשר הרמוניה עם דינים מפותחים אחרים, מאפשר שיח בשפה דומה, ובכך מקל על גופים ישראלים בפעילותם הגלובלית.

פרסום מסמך זה מצטרף לפרסום המסמך הקודם, לדיון שהתקיים לפני מספר חודשים בוועדת מדע וטכנולוגיה בשאלת האסדרה של תחום הבינה המלאכותית בישראל, להצהרתו של שר המדע, החדשנות והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, בעניין קידום החלטת ממשלה שתאפשר את יישום מסמך המדיניות, ולדיון שיתקיים בוועדת מדע וטכנולוגיה גם בשבוע הבא – כל אלה מלמדים על כך שהנושא נמצא בפוקוס וניתן להניח שנראה התפתחויות רגולטוריות בתחום הבינה המלאכותית בישראל, גם אם אלו יהיה בתצורה של קביעת עקרונות מנחים.

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה,

אייל שגיא, שיר שושני כץ וצוות מחלקת משפט וטכנולוגיה

מובהר כי אין באמור בכדי להוות התייחסות לנסיבות ועובדות ספציפיות ואין לראות בכך משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי לעניין קונקרטי.