עו"ד שני מרום, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרדנו, השתתפה בפורום Dun's 100 'לבכירי המשפט בנושא העסקה על רקע מלחמת 'חרבות ברזל.

הפורום , בהנחיית גדעון אוקו מערוץ 12, דן בסוגיות עמן מתמודדים מעסיקים, בין היתר ביישום הוראות חוק החיילים המשוחררים, ועו"ד מרום ציינה כי בכל הקשור להתמודדות ושילוב המילואימניקים במקום העבודה – לנוכח התמשכות המלחמה – החוק לא נותן מענה.

"חוק החיילים המשוחררים שנחקק בשנת 1949 נועד בין היתר על מנת למנוע מצבים של אפליית חיילי מילואים במקומות העבודה. בתקופה בה נחקק.  בהתאם, ובימי שגרה, הסוגיות של זכויות חיילי מילואים בהיבט של פיטורים ואפלייתם לא הייתה כה שכיחה. ואולם, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7.10 גויסו כ-300,000 חיילי מילואים לשירות פעיל, והמנגנונים הקיימים בחוק ומעורבותן של ועדות התעסוקה במשרד הביטחון בתהליכים אלה כבר לא מתאימים לעת הזו. רק כדי לסבר את האוזן, במלחמת העצמאות שהחוק נחקק לאחריה, השתתפו כ-28,000 חיילים ולוחמים. כלומר, ברור שאנחנו מצויים כיום במציאות שונה לחלוטין מזו שהייתה עת נחקק חוק החיילים המשוחררים.

כך למשל, החוק מסדיר מנגנון של הגשת תביעה ישירות לוועדת התעסוקה ככל שזכויותיו של העובד הופרו לפי חוק זה, כאשר לוועדה ניתנת למעשה סמכות מקבילה לזו של בתי הדין לעבודה ואף הרשאה לפסוק פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה של העובד. ההלכה הפסוקה בבתי הדין לעבודה כבר קבעה כי פיצוי בגין פיטורים שלא כדין לא יחושב כמכפלת השכר, אלא כסכום כולל שמגלם את הפגיעה בעובד."

עו"ד מרום קראה לעדכון החוק בהלימה למציאות השוררת, והוסיפה "כאמור, זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות לשינויים שלדעתי צריכים להיעשות בחוק שנחקק בשנות ה-50. אבל במקום להתפנות לכך, מנסים לחוקק חוקים "עוקפים" שונים ומשונים, שלא מותאמים למצב, ולא הולמים את הכמות האדירה של חיילי המילואים שמגויסת מאז ה-7.10. זו סוגיה משפטית וחברתית שחייבים לתת עליה את הדעת ושצריכה להיות בראש סדר העדיפויות של המחוקק."