להלן סקירה של החלטות מרכזיות מהתקופה האחרונה של רשויות תחרות ושל בתי משפט בענייני תחרות מרחבי העולם. על אף שלהחלטות אלה אין השפעה ישירה על השוק בישראל הרי שלעיתים הן מסמנות מגמות מסוימות בכל הנוגע לאכיפה ויישום של דיני התחרות שמחלחלות בסופו של יום גם לדין הישראלי ולפעולות האכיפה של רשות התחרות הישראלית.
החלטת רשות התחרות הבריטית בעניין מיזוג פייסבוק (מטא) ו-GIPHY: רשות התחרות הבריטית (ה-CMA) החליטה כי הרכישה של GIPHY, על ידי פייסבוק בשנת 2020 פוגעת בתחרות וחייבה את פייסבוק למכור את GIPHY. מדובר בהחלטה שניתנה לאחר שבית המשפט לערעורים באנגליה שלח את ה-CMA לערוך בחינה מחודשת של המיזוג לאור כשלים שנתגלו בבדיקה הקודמת של המיזוג על ידי ה-CMA. גם בהחלטה המחודשת נקבע כי המיזוג מעורר חששות תחרותיים אופקיים בנוגע לתחרות בשוק הפרסום הדיגיטלי, וכן חששות תחרותיים אנכיים בשוק המדיה החברתית. פייסבוק הודיעה בעקבות ההחלטה כי על אף שהיא לא מסכימה לניתוח של ה-CMA היא אכן תמכור את GIPHY. מדובר בפעם הראשונה בה ה-CMA מתנגד למיזוג שמבצעת פייסבוק ומחייב אותה למכור חברה שרכשה. ה-CMA ממצבת את עצמה כרשות תחרות הבוחנת מיזוגים בתחומי ההייטק בצורה קפדנית ולא מהססת לפסול או לעכב מיזוגים בתחום זה. לקריאת טור הדעה שפורסם בנושא הכולל ניתוח עומק של ההחלטה.
החלטת ביהמ"ש פדרלי בארה"ב בעניין מיזוג הוצאות הספרים פינגווין רנדום האוס וסיימון & שוסטר: בית משפט פדרלי בארצות הברית קיבל את טענת חטיבת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים האמריקאי והתנגד למיזוג של הוצאות הספרים פינגווין וסיימון & שוסטר. מדובר במיזוג של שתיים מהוצאות הספרים הגדולות בעולם, במסגרתו התעתדה פינגווין רנדום האוס לרכוש את סיימון & שוסטר בעסקה שהוערכה ביותר מ-2 מיליארד דולרים. ביהמ"ש במחוז קולומביה קיבל את עמדת משרד המשפטים האמריקאי ודחה את המיזוג בטענה שהמיזוג עלול לפגוע בתחרות בתחום מכירת רבי מכר בארצות הברית. ההחלטה חשובה הואיל והממשל הדמוקרטי (שמחלקת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים הוא חלק ממנו) קיבל החלטה מהותית להקשיח את סטנדרט בחינת המיזוגים והחלטת בית המשפט לקבל את עמדת משרד המשפטים האמריקאי נותנת רוח גבית לעמדה זו. יש לציין, כי אחת ההשפעות האפשריות להחלטה זו עשויה להיות צינון של עסקאות הנמצאות בקנה ועלולות להידחות או להתבטל מחשש שייפסלו על ידי חטיבת ההגבלים של משרד המשפטים האמריקאי או על ידי נציבות הסחר האמריקאית (FTC). יהיה מעניין להמשיך ולעקוב אחרי החלטות נוספות של בתי המשפט ושל משרד המשפטים ונציבות הסחר ולראות האם המגמה נמשכת.
רשות התחרות ההודי קנסה את גוגל בסכום של כ-275 מיליון דולר על שתי הפרות של חוק התחרות: בתוך שבוע אחד, רשות התחרות ההודית קנסה את גוגל בסכום של כ-275 מיליון דולר כתוצאה משתי הפרות שונות של חוק התחרות ההודית. רשות התחרות הטילה קנס של כ-113 מיליון דולר בגין ניצול לרעה של מעמדה בשוק בכל הנוגע לתשלומים במערכת ה-app store של גוגל. בהתאם להחלטת הרשות ההודית, גוגל הכריחה יצרני אפליקציות להשתמש במערכת התשלומים שלה בכל הנוגע לרכישת אפליקציות או לרכישה בתוך האפליקציה ולא אפשרה להם להשתמש במערכות תשלום אחרות. בנוסף, הורתה רשות התחרות ההודית לגוגל לאפשר למפתחי אפליקציות להשתמש בשירותי עיבוד תשלומים של צד שלישי לרכישות בתוך האפליקציה או לרכישת אפליקציות. בהחלטה אחרת, קנסה רשות התחרות ההודית את גוגל בסכום של כ-162 מיליון דולר בגין דרישתה של גוגל מיצרני מכשירים להתקין מראש את כל ה-Google Mobile Suite שלה וכן דרישתה של גוגל למקם במיקום בולט את אותן אפליקציות. לדברי הרשות ההודית, דרישה זו מהוה כפייה וניצול בלתי הוגן של מעמדה של גוגל בשוק. יש לציין כי השוק ההודי הוא שוק גדול מאד מבחינתה של גוגל ויש משמעות מבחינת גוגל להחלטות אלה. יש לציין כי כנגד גוגל עומדת חקירה פתוחה גם ברשות התחרות האנגלית ה-CMA בגין ניצול מעמד לרעה של גוגל בכל הנוגע לחנות האפליקציות שלה (play store), כמו כן לדברי גוגל גם הנציבות האירופית פתחה בחקירה באותו נושא.
החקירות בעניינה של גוגל והקנסות שקיבלה מהרשות ההודית הן חלק ממגמה של רשויות תחרות ברחבי העולם להעמיק בבחינת פעולות של ענקיות הטק ובדיקה האם בפעולות אלה יש הפרה של חוקי התחרות.
החלטות אלו מלמדות על החמרה בבדיקת מיזוגים ועל נקיטת פעולות אכיפה כנגד ניצול מעמד לרעה של בעלי מונופולין. מוקדם עדיין לחזות מה תהיה ההשפעה על רשות התחרות הישראלית, אולם לאור ההיכרות עם רשות התחרות הישראלית, מגמות שרווחות בעולם משפיעות גם על הרשות הישראלית וייתכן שנראה יותר פעולות אכיפה כנגד בעלי מונופולין והחמרה בבדיקות המיזוגים שעשויה לבוא לידי ביטוי, הן בבדיקות שתארכנה זמן רב והן בהחלטות להתנגד למיזוג או להתנות מיזוגים בתנאים שונים.
אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ובכל סיוע והבהרה שיידרשו.
האמור במסמך זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין לעשות בו כל שימוש אחר.