להרשמה לניוזלטר
רשות התחרות פרסמה השבוע טיוטת גילוי דעת להערות הציבור בעניין קבלת מידע ברשות התחרות ועיון בו על ידי גורמים שאינם מוסרי המידע.
סעיף 46(ב) לחוק התחרות הכלכלית מחייב כל אדם למסור לממונה מידע ומסמכים לפי דרישתה. סמכות זו היא נרחבת ביותר ומאפשרת לממונה לדרוש נתונים אגב הפעלת סמכויות אכיפה בגין הפרת הוראות החוק, ובבדיקות שונות שהרשות עורכת (בדיקת מיזוגים, בדיקת בקשות פטור, תלונות שונות, בדיקה בנוגע להכרזת מונופולין ומחקרי שוק). דרישות הנתונים של רשות התחרות נשלחות לחברות ולמנכ"לי החברות ולעיתים עלולות להיות אירוע משמעותי עבור החברה. כך, לעיתים נשלחות דרישות נרחבות שמצריכות הקצאת משאבים משמעותית של החברה ולעיתים נדרשת החברה להעביר חומרים רגישים מאד מבחינה מסחרית. אי מסירת מידע לידי הרשות עשויה להיות הפרה של חוק התחרות ועלולה להביא במקרים מסוימים אף להגשת כתבי אישום בפני מי שלא העביר מידע כנדרש לידי הרשות או להטלת עיצומים כספיים כנגד החברה ומנהליה.
בטיוטת גילוי הדעת מתייחסת הממונה לדרישות הנתונים; מה הדרישה כוללת בתוכה; אופן השליחה והנמענים לדרישה; על האופן בו על הנמענים לענות לדרישת נתונים ולהעביר את המידע המבוקש לרשות; וכן על המשמעות החוקית של אי מענה. כמו כן, גילוי הדעת עוסק גם בזכות לעיין במסמכים שבתיק הרשות והסייגים לזכות זו, ובמדיניות הרשות בכל הנוגע להעברת המידע שנאסף אצלה למבקשים לפי חוק בתי דין מנהליים במסגרת הליך ערר על החלטת הרשות.
דרישת הנתונים
דרישת הנתונים יישלחו על מנת לאסוף מידע מגורמים העסקיים ולכן ימוענו לרוב לחברות ולמנכ"ל החברה. בטיוטת גילוי הדעת הממונה מבהירה כי באפשרותה לשלוח בנסיבות מסוימות דרישות נתונים גם לחברות זרות אשר אין להם אישיות משפטית רשומה בישראל.
בעיקרון בסמכות הממונה לדרוש כל מידע שקיים בידי החברה או בידי צד קשור לה שרלוונטי לצורך הבדיקה. המידע המבוקש יכלול בד"כ נתונים כמותיים, מסמכים פנימיים, תכתובות מכל סוג שהוא ועוד. היקף הגילוי יהיה בהתאם לצורכי הבדיקה.
ככלל, דרישת הנתונים תבהיר את מטרת הבדיקה (לדוגמא: בדיקת מיזוג, בקשת פטור, חשד להפרת חוק התחרות, מחקר ועוד) למעט במקומות בהם גילוי מטרת הבדיקה עלולה לפגוע בבדיקה עצמה. הדרישה תכלול גם מועד למענה לדרישה ולעיתים כבר במועד הדרישה תתבקש החברה שעונה לדרישה לצרף את עמדתה בדבר סודיות המידע שמועבר.
המענה לדרישת הנתונים
האחריות למענה על דרישת הנתונים מוטלת על הנמענים כלומר על החברה ועל המנכ"ל באופן אישי. המנכ"ל יכול להסמיך אדם אחר בחברה שיענה על הדרישה במקומו, אולם במענה יש לפרט במפורש כי העונה הוסמך על ידי המנכ"ל לטפל במענה וכן כי המענה ניתן על דעתו של המנכ"ל ובכל מקרה האחריות על שלמות המענה מוטלת על המנכ"ל. יש לציין כי מענה על ידי אדם שלא הוסמך על ידי מנכ"ל החברה עלול לעלות לכדי הפרת חובת המענה.
על המידע להיות מועבר במדיה מגנטית או באמצעים אלקטרוניים וכן בפורמט המקור שלו. לעיתים, הדרישה תהיה כרוכה בעבודת עיבוד נתונים ובמקרים בהם נטל העיבוד הוא כבד מאד וכולל עבודה רבה מצד הנמען לדרישה ישנה אפשרות לפנות לרשות ולבקש להעביר את חומרי הגלם בלבד, ועבודת העיבוד תיעשה על ידי עובדי הרשות.
מוסר המידע נדרש להעביר את כל המסמכים והמידע שברשותו לידי הרשות ולציין בתשובה למענה כי למיטב ידיעתו לא קיים בידיו כל חומר רלוונטי נוסף.
בהתאם לטיוטת גילוי הדעת, מוסר המידע לא יוכל להשחיר חלקים ממסמכים שמועברים בטענה שהם אינם רלוונטיים לדרישת הנתונים. לעמדת הממונה, יש חשיבות להקשר הרחב של המידע ולדרך בה הוא נכתב. עם זאת, במקרים מסוימים כגון מסמכים פנימיים של פרוטוקולים מישיבות הנהלה או דירקטוריון בהם ניתן להראות כי ישנם נושאים שאינם רלוונטיים לחלוטין לדרישה ישנה אפשרות תוך הידברות עם הרשות להשחיר חלק מהמסמך באופן שיאפשר להבין את מהות תהוכן שהושחר כגון השארת הכותרת או פרפראזה על החלק שהושחר.
יש אפשרות להשחיר פרטים אישיים או פרטים הקשורים לצנעת הפרט ללא אישור מראש. כמו כן, מקום בו יש חסינות על פי דין בנוגע למסמכים שנדרשו יש לציין בפני הרשות כי ישנו חיסיון על חומרים אלה. בהתאם לטיוטת גילוי הדעת, העברת מסמכים מושחרים לא מסיבות של צנעת הפרט או חיסיון על פי הדין וללא קבלת אישור מראש מהרשות מהווה הפרה של חובת מסירת המידע.
מוסר המידע יכול לפנות לרשות ולבקש הארכת מועד למענה אבל מומלץ לעשות זאת בשלב מוקדם יחסית ולהסביר מדוע נדרשת ההארכה. כמו כן, בתיאום עם הרשות ניתן לבקש גם להעביר את המידע באופן מדורג. במקרים בהם הנטל על מוסר המידע כבד מאד, ניתן לפנות לרשות בבקשה לצמצם את היקף הדרישה ולהבהיר מהם הסעיפים הבעייתיים מבחינתו.
אי מענה לדרישה
אי מענה לדרישת נתונים של הרשות מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 47(ב) לחוק, כמו כן הממונה רשאית לפתוח בהליך אכיפה מנהלי בדרך של הטלת עיצום כספי בהתאם לסעיף 50ד(ב) לחוק. לעמדת הממונה גם מענה חלקי מהווה הפרה של החוק וכן אי מענה במועד שנקבע. בטיוטת גילוי הדעת נכתב עוד כי אם בידי הרשות מידע המלמד על כך שאי מסירת החומר נעשתה בידיעה או מתוך כוונה שלא לענות, הרשות תשקול את אכיפת ההפרה במישור הפלילי ובמקרים אחרים הממונה תפנה להליך האכיפה המנהלי. יש לציין כי בעבר נפתח הליך פלילי בגין אי מסירת מידע, ובמקרים אחרים הגיע הממונה לצווים מוסכמים שכללו קנסות בסכומים שונים בגין אי המענה.
גישה למידע שבתיקי הרשות
חלק משמעותי מטיוטת גילוי הדעת עוסק באפשרות גילוי מידע מתוך תיקי הרשות במקרה של הגשת ערר על החלטת הרשות. ככלל, בהתאם לחוק בתי הדין המנהליים מי שזכאי להגיש ערר על החלטות הרשות רשאי לבקש לעיין במסמכים שבידי הרשות הנוגעים להחלטה ונמצאים בתיק הרשות. בהתאם ללשון החוק, ניתן לעיין במסמכים גם בטרם הגשת ערר על החלטת הרשות במקום בו למעיין יש זכות ערר על ההחלטה אם כי במקרים בהם טרם הוגש הערר זכות העיון תהיה מוגבלת יותר. סעיף 30(ב) לחוק בתי הדין המנהליים גם קובע סוגי מידע שזכות העיון לא חלה עליהם כגון מסמכים שיש בהם סוד מסחרי או מקצועי או מידע שהעיון בו עלול לפגוע בזכות או בעניין אישי של אדם אחר אולם למרות זאת רשאי בית הדין לקבוע כי יותר העיון במסמכים כאלה במקום בו הצורך בעיון לשם עשיית צדק עדיף מן הטעם למניעת העיון.
בטיוטת גילוי הדעת, הרשות מביאה את עמדתה בדבר האיזון הראוי בין ההגנה על מוסרי המידע והמידע שנמסר מחד ומאידך על האפשרות לנהל הליך ממצה ואפקטיבי הואיל ובמידה ולא יתאפשר כלל גישה למידע אפשרויות הערר על החלטות הרשות יהיו מוגבלות ביותר.
הרשות מבחינה בזכות הגישה למסמכים בין שני שלבים מרכזיים: לפני הגשת הערר ולאחר הגשת הערר.
זכות העיון לפני הגשת הערר
בשעה שמתבקשת זכות העיון בתיק הרשות בטרם הגשת הערר, הרשות תפנה למוסרי המידע ותיידע אותם על כך ותבקש לקבל את עמדתם בעניין תוך הבהרה שעליהם לציין אלו מהחומרים מכילים סודות מסחריים ואין לגלותם. הרשות תיתן משקל להתנגדות לעיון אולם יכולה לטעון כי במידע המבוקש אין סודות מסחריים ולא נכון להגדירו כסודי וכן תאפשר לעיין בחומרים אלה. בטרם מתן זכות העיון תישלח הודעה מוקדמת למי שהתנגד להעברת המידע.
בהתאם לטיוטת גילוי הדעת, מידע פומבי או מידע שניתן לגבשו בקלות מתוך מידע פומבי לא ייחשב חומר סודי. בנוסף, יש להעניק חשיבות גם ל"גיל" המידע ומידע הכולל נתחי שוק, מחזורים ונתוני מכירות בתקופה של למעלה מחמש שנים לא ייחשבו כחומרים סודיים ובמידה שמוסר המידע יתעקש שהם עדיין סודיים עליו להראות מדוע לאור חלוף הזמן המידע עדיין אקטואלי ולכן נכון לסווגו כסודי.
גם אם לעמדת הרשות מדובר במידע סודי, הרשות תבחן דרכים איך לאפשר בכל זאת זכות עיון כלשהי במסמכים אלה. אפשרויות לעשות כן הם באמצעות השחרת פרטים סודיים, מסירת פרפראזות מתוך החומרים הסודיים, מסירת מידע אגרגטיבי, עיון לב"כ בלבד בכפוף לחתימה על כתבי התחייבות לשמירה על סודיות, עיון בחדר מידע. כאשר לעיתים ייתכן שילוב של מספר אופציות כגון עיון לב"כ בלבד תוך השחרת פרטים סודיים.
גישה למידע בהליך משפטי
בשלב ההליך המשפטי הסמכות לקבוע את תחום זכות העיון עוברת לבית הדין לתחרות והוא יהיה זה שיידרש לאזן בין הצורך להגן על סודיות המידע לבין הצורך בניהול הליך יעיל והוגן. רשות התחרות תביע את עמדתה בפני בית הדין בדבר נחיצות העברת המידע הסודי לניהול ההליך ותבקש כי יתאפשר למוסרי המידע להביע את עמדתם בפני בית הדין. הרשות תשאף להגיע למתווה העברת חומרים שמוסכם ככל שניתן על מוסרי המידע ועל העוררים ותציע אותו לבית הדין. במקום בו לא יגיעו כל הצדדים להסכמות, תציע הרשות ליבת הדין את המתווה שנראה לה כנכון ומאוזן אבל בכל מקרה הרשות תהיה כפופה להחלטת בית הדין על היקף העיון.
עמדת הרשות כפי שעולה מטיוטת גילוי הדעת היא כי המתווה הראוי הוא העברת החומרים הסודיים לידי ב"כ מבקש המידע ומומחים מקצועיים מטעמו בכפוף לחתימה על כתב התחייבות לשמירה על סודיות. במקרים מסוימים כאשר המידע הוא רגיש במיוחד, לא יועברו העתקי החומרים לידי ב"כ והמומחים אלא העיון יתבצע בחדר עיון מיוחד. עם זאת, לעיתים יוכל מבקש המידע בעצמו לעיין בחומרים ומנגד יהיו מקרים בהם יועברו רק מסמכים מושחרים או פרפראזות מתוך המסמכים וכל מקרה ייבחן לגופו.
מומלץ מאד כי המתנגדים למסירת המידע יפרטו ככל שניתן איזה מסמכים לא ניתן לעיין ויש בהם סודות מסחריים. ככל שהעמדה תהיה מנומקת יותר ופרטנית, הרשות תעניק לה משקל גבוה יותר.
בטיוטת גילוי הדעת הרשות התייחסה גם למתווים השונים של העיון:
עיון על ידי ב"כ והמומחים בלבד בכפוף לחתימה על כתב התחייבות.
כאמור, זוהי האופציה הראויה מבחינת הרשות במקרים בהם יש צורך לעיין בחומרים סודיים. כתב ההתחייבות כולל התחייבות לשמירה על סודיות, לשימוש בחומרים אך ורק למסגרת ההליך הספציפי, איסור גילוי והעברת החומרים לכל אדם אחר ונקיטת אמצעי הגנה על החומרים. זכות העיון תוקצה למספר מצומצם ככל שניתן של ב"כ והמומחים מטעם מבקשי המידע ותוגבל לכאלה העוסקים במישרין בהליך שבגינו נדרש המידע. ההתחייבות לשמירה על סודיות חלה גם על החומר שלא בצורתו המקורית, בשעה למשל שהוא מצורף או מצוטט בכתבי הטענות של אותו צד במסגרת ההליך.
כתבי ההתחייבות גם כוללים התחייבות למחוק ולהשמיד את החומרים וכל עותק שנעשה מהם לא יאוחר מ-14 יום מסיום ההליך או לדרישת הרשות. לעמדת הרשות הפרת כתבי ההתחייבות עלולה לעלות לכדי עבירה פלילית לפי חוק העונשין.
עיון בחדר מידע
במקרים חריגים בהם זכות העיון נדרשת לחומרים המכילים נתונים כמותיים רגישים במיוחד תיתכן האפשרות למתן זכות העיון בדרך של עיון בחדר מידע. מתווה זה מאפשר גישה לחומרים בחדר מיוחד הנמצא במתחם רשות התחרות, ללא אפשרות לשכפל לצלם או להעתיק את החומרים ולא אפשרות להוציאם מחוץ לחדר העיון. העיון יותר אך ורק לב"כ ולמומחים מטעם מבקש המידע והחומרים יוצגו בעותקים קשיחים או אלקטרוניים על מחשבי הרשות. תינתן האפשרות למעיינים להכין הערות ותרשומות אך רק כאלה שלא ניתן לחלץ מהם את החומרים הסודיים.
סיכום
דרישת נתונים מטעם רשות התחרות היא הליך בעל השלכות רבות, הן בשלב המענה על הדרישה והחובות המוטלות על החברה ומנהלה כאשר אי המענה לדרישה עלולה להיות עבירה פלילית וכן תיתכן אכיפה מנהלתית במקום בו המידע לא נמסר במועד או שלא נמסר במלואו.
גם לאחר העברת המידע לידי הרשות, ישנה אפשרות כי במסגרת הליך ערר כנגד החלטת הרשות, המידע עלול לעבור לידי צדדים שלישיים ויש לבחון את האפשרויות לצמצם ככל שניתן את העברת המידע הסודי לידי צדדים שלישיים.
רשות התחרות פרסמה את טיוטת גילוי הדעת להערות הציבור עד יום 6 באוקטובר 2022. לפרטים נוספים ולייעוץ ניתן לפנות לעו"ד אבי גרוסמן, ראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרדנו.
לרשותכם בכל שאלה,
עו"ד אבי גרוסמן, שותף
ראש תחום תחרות והגבלים עסקיים
האמור במסמך זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין לעשות בו כל שימוש אחר.
