בית המשפט המחוזי בת"א (השופטת רות רונן) אישר לאחרונה תובענה ייצוגית נגד קבוצת דלק ומנהליה בגין טענות של אי דיווח במועד על אירועים הקשורים לאשראי שהחברה נטלה ממספר מלווים.

ההחלטה מבוססת על ניתוח עובדתי של פרטי האירועים הרלוונטיים, שאליהם לא ניכנס, אך חשוב לשים לב למספר קביעות חשובות שנקבעו בה:

1. דיווח של חברה על עניין מסוים מקים חזקה כי הוא מהותי – בית המשפט קבע כי כשחברה בוחרת לדווח על עניין מסוים – ההנחה היא שמדובר במידע שהוא לשיטת החברה, מידע מהותי. לפי ההחלטה, חברה לא צריכה לדווח על פרטי מידע שאינם לשיטתה מהותיים. מכאן שדיווח של חברה על עניין מסוים מקים חזקה שהוא מהותי וכדי לטעון אחרת, החברה תצטרך לסתור את ההנחה הזו ולהוכיח כי בנסיבות העניין מדובר בדיווח עודף שלא הייתה חובה לפרסמו.
2. אם חברה בחרה לדווח על אירוע, גם אם אינו מהותי לשיטתה, עליה לכלול בדיווח את כל הפרטים המהותיים הרלוונטיים לו – בית המשפט חזר בהחלטה על הקביעה (ר' פרשת בזק) כי משבחרה לדווח על אירוע, אין משמעות לשאלה האם האירוע היה מהותי, ועליה לכלול בדיווח את כל הפרטים המהותיים הרלוונטיים. במילים אחרות, הדיווח עצמו מקים חובה לגלות כל פרט רלוונטי שיש בו כדי להבהיר את האמור בו.
   בהתאם, יש להביא בחשבון בעת דיווח וולונטרי של חברה כי האירוע המדווח בו ייתפס כאירוע מהותי וכן כי יש לנסח את הדיווח בהתאם לכללים הרגילים של דיווח על אירועים מהותיים, כלומר, באופן שכל הפרטים המהותיים הרלוונטיים לאירוע, כלולים בו.

3. כדי לבחון את הצורך בהתייחסות לתניות ספציפיות בהסכם במסגרת דיווחי החברה, יש להפעיל את מבחן התוחלת – ההחלטה מבהירה כי על מנת לבחון את הצורך בגילוי על תניות ספציפיות בהסכם יש להחיל את מבחן התוחלת החל על מידע צופה פני עתיד. כלומר – הגילוי על תניות שנוגעות לאירועים עתידיים ומשליכות על מצבה של החברה אם אירועים אלה יקרו, צריכות להיבחן לפי השאלה מהו הסיכוי שהתניות יופעלו וההשלכה של הפעלתן האפשרית על מצב החברה.
4. לא ניתן לצפות מהמשקיעים לחפש באופן אקטיבי מידע בדוחות החברה ולערוך חישובים בכוחות עצמם. על בסיס התפיסה המקובלת בפסיקה כי המשקיע הסביר, אף שאינו חסר הבנה, אינו משקיע מתוחכם במיוחד, נקבע כי לא ניתן לצפות ממנו לחפש באופן אקטיבי את המידע הנדרש לו בדוחות הכספיים הקודמים של החברה על אודות תנאי ההסכמים של החברה, לערוך חישובים בכוחות עצמו ולעבד את המידע הקיים באמצעות הכלים שהחברה סיפקה בדיווחיה הקודמים. החובה לבצע את כלל הפעולות האמורות חלה על החברה: היא זו שצריכה לנתח את המידע שיש ברשותה, לסנן אותו, ולהחליט האם מה שנובע ממנו הוא מידע מהותי, שאז עליה להביאו לידיעת המשקיעים. העדר דיווח של החברה אודות שינוי משמעותי בנתון מסוים, גם אם נבע מחישוב כזה או אחר, מאפשר למשקיע סביר להניח כי לא חל שינוי מהותי בנתון זה – וזאת מבלי שהמשקיע חייב לבצע בהקשר זה בדיקה ובחינה עצמאיות.
5. מידע שלא היה מהותי עשוי להפוך למהותי אם הנסיבות משתנות. בית המשפט קבע כי המשקיע הסביר עשוי לייחס משקל שונה למידע במצב דברים שהשתנה, ולייחס חשיבות למידע שקודם לכן לא יוחסה לו חשיבות. אם מדובר במידע עתידי, הסיכוי להתרחשותו (ולכן המכפלה "סבירות * עוצמה") עשויה אף היא להשתנות ככל שחולף הזמן. אם כן, את השאלה האם מידע הוא מהותי יש לבחון בהתאם לנסיבות בכל רגע נתון (הן הנסיבות החיצוניות והן נסיבותיה הספציפיות של החברה) וביחס למכלול המידע שיש בידי המשקיע הסביר בכל עת.
6. ביחס לגילוי על הלוואה מהותית – גם אם לפי עמדת סגל רשות ניירות ערך אין חובה לפרסם דיווח מיידי כשהלוואה של החברה הפכה למהותית, עדיין עליה לדווח על אודות שינוי מהותי שחל בה לאור מכלול הנסיבות. החלת מבחן התוחלת מובילה למסקנה שלפיה כאשר מדובר בהלוואות מהותיות (או בכאלה שהפכו למהותיות), על החברה לדווח כאשר הסיכון למימושן הוא גבוה, ובוודאי כאשר הנושה מעמיד אותן לפירעון מיידי.
7. בחברה שיש לה גמישות פיננסית באמצעות ייצור מסגרות אשראי – שינוי מהותי בכמות הבטוחות הפנויות שהחברה יכולה לעשות בהן שימוש, הוא ככלל מידע מהותי.

בסופו של דבר, על אף שבית המשפט קבע שיש לקבוע רף מהותיות גבוה, שרק כשיוכח שהוא נחצה – ניתן יהיה לקבוע כי החברה הפרה את חובת הדיווח, הוחלט כי בשלב זה – של אישור התובענה כייצוגית, המבקש עמד בנטל ההוכחה שמוטל עליו, שהופרה חובת הדיווח.

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה,

ירון רייטר וורד פיליכובסקי סיסיק

האמור במסמך זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין לעשות בו כל שימוש אחר.