לרגל סיום השנה האזרחית, להלן עדכון לקוחות ובו סקירה של החלטות מרכזיות והצעות לתיקוני חקיקה שפרסמו בשנה האחרונה רשות ניירות ערך, ועדת האכיפה המנהלית ברשות ובתי המשפט, בתחום דיני ניירות ערך.

עמדות סגל – רשות ניירות ערך

עמדת סגל 103-45: דוח ריכוז ממצאים בנושא הצעה לציבור של ניירות ערך

המסמך מפרט סוגיות שעלו במהלך ביקורות שערכה הרשות בנושא הצעה לציבור של ניירות ערך ומשקף את עמדת הסגל בנושא, המבהירה כי גיוס כספים עבור פרויקטי נדל"ן, גם אם כולל רישום זכויות של המשקיע על נכס ספציפי במרשם המקרקעין, עשוי להיחשב כהצעה ומכירה של ניירות ערך הכפופות לחוק ניירות ערך. במקרה אחר, פרסם סגל הרשות תשובה לפנייה מקדמית שבה קיבלה הרשות עמדה הפוכה – שלפיה גיוס כספים לצורך השקעה בנכס נדל"ן, שכלל הקצאה של יחידות השתתפות בשותפות, אינו מהווה הצעה או מכירה של ניירות ערך. עמדת ריכוז הממצאים והתשובה לפנייה המקדמית משקפות את עמדת הרשות בנושא, שלפיה בחינת סיווג השקעה כהשקעה בניירות ערך היא בחינה מהותית המתבססת על כל מארג ההתקשרויות ותנאיהן. בתוך כך נבחנים הפרמטרים הבאים בהשקעה:  אופן ההצגה של ההשקעה ושיווקה למשקיעים; ציפיית המשקיע לתשואה שאינה נגזרת מביצועי הנכס שרכש או ממצבו אלא מהיקף ההשקעה  או מרווחי הפרויקט בכללותו; השכרת הנכס ליזם לתקופה ארוכה מראש; הסכמה מראש לביצוע עסקה מול היזם במחיר שאינו מביא בחשבון את מחיר השוק; מתן סמכויות ליזם לקבל החלטות ביחס לנכס, מתן זכויות ניהול נרחבות בנכס ליזם והוצאת הרוכש מהשתתפות בניהול הנכס; מגבלות על יכולתו של הרוכש להעביר את זכויותיו בנכס לאחר; היעדרה של רגולציה פיננסית אחרת שתגן על כספי המשקיעים.

עוד בהתאם לעמדת הסגל, גם מתווכים שמשווקים את הפרויקטים בשם היזמים ואינם מעורבים בפרויקטים עצמם, נחשבים כ"מציעים" של ניירות הערך ולכן חובת פרסום התשקיף חלה גם עליהם. להרחבה על עמדת הסגל ניתן לעיין בעדכון לקוחות שפרסמנו בנושא: גיוס כספים לפרויקט נדל"ן – מתי עשוי להיחשב כהצעת ניירות ערך המחייבת פרסום תשקיף (אוגוסט 2022). 

בנושא דומה, הרשות פרסמה גם אזהרה ליזמים בתחום ההשקעות הלא מפוקחות שלפיה הצעה לציבור הרחב להצטרף להשקעה פיננסית עשויה להיחשב כהצעת ניירות ערך ולפיכך להיות כפופה למגוון הכללים החלים על פי החוק בעניין.

עמדה משפטית 101-26: הגילוי הנדרש במסגרת דוח זימון אסיפה שעל סדר יומה מינוי רואה חשבון מבקר

עמדת הסגל שעניינה בגילוי הנדרש במסגרת דוח זימון אסיפה כללית שעל סדר יומה  מינוי או סיום כהונה של רואה חשבון מבקר, פורסמה בהמשך לפרסום עמדת הסגל בסוף שנת 2021 בעניין כללי התנהגות מוצעים לדירקטורים לקידום איכות הביקורת על הדוחות הכספיים ובהמשך לעמדת סגל נוספת משנה שעברה בעניין הגילוי הנדרש במסגרת דוח זימון אסיפה שעל סדר יומה מינוי דירקטורים. בדומה לעמדה בעניין הדירקטורים, גם עמדה זו קובעת שיש להקפיד לספק  את המידע החיוני לנושא המובא להצבעה באופן מלא ורלבנטי וברמת פירוט שתאפשר לבעלי המניות להבין את כל הנסיבות הרלבנטיות, ונותנת דוגמאות למידע כזה ביחס למינוי רואה חשבון מבקר – כמו גילוי על הליך משמעותי שהחברה ביצעה לבחירת הרואה החשבון המבקר.

עמדה משפטית 103-44: שיווק הנפקה בחו"ל למשקיעים זרים

כחלק מהרצון למשוך משקיעים זרים לבורסה בתל אביב ובהמשך לפעולות אחרות שהרשות מבצעת לשם כך, עמדת הסגל מאפשרת למעשה לחתמים ולמפיצים מקומיים להתקשר עם גופים זרים לצורך שיווק הנפקות בחו"ל למשקיעים זרים, גם אם אותם גופים זרים אינם עומדים בתנאי הכשירות לשמש כמפיצים בישראל, ובתנאי שהגופים המקומיים נושאים באחריות על פעולות הגופים הזרים בכל הקשור לאופן ההצעה (כמו שמירה על המחיר האחיד).

עמדת סגל חשבונאית 8-13 :הגילוי הנדרש על סיכון אשראי בדוחות הכספיים של  תאגידים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי

עמדת הסגל מתייחסת לגילוי הנדרש בדוחות הכספיים של החברות בענף האשראי החוץ בנקאי על אודות סיכוני האשראי ומדגישה היבטים שונים הנוגעים ליישום הוראות הגילוי בתקן IFRS7. עמדה זו מצטרפת לשו"ת 105-31  שפורסמה גם השנה ועסקה בעיקר בחשיבות הגילוי ביחס לסיכונים תפעוליים (הונאות, מעילות וכיוצ"ב) ולסיכוני ציות (רישיון, רגולציה, הלבנת הון וכיוצ"ב) בחברות אלו.

עמדת סגל חשבונאית מספר 8-99 : השפעות אינפלציה ועליית הריבית על הגילוי והדיווח הכספי

העמדה פורסמה בעקבות השינויים ברמת האינפלציה והריביות בארץ ובעולם ולפיה חברות נדרשות לתאר את האופן שבו השפיעו האינפלציה והריבית בפועל על ביצועיהן בתקופת הדוח וכן לתאר את ההשפעות האפשריות על ביצועיהן בעתיד. בפרט, נדרש גילוי מורחב מחברות החשופות במיוחד לעליית ריבית והן נדרשות לפי העמדה לתאר את האופן שבו בכוונתן להתמודד עם מצב זה. לצד זאת, מחדדת העמדה היבטים שונים הנוגעים להשלכות החשבונאיות על שווי הנכסים הרלבנטיים של עליית שיעורי היוון (מדידת ירידת ערך ומדידת שווי הוגן).

הסדרים

בשנת 2022 נערכו מספר הסדרים שהרשות הגישה בעניינם עמדות מתנגדות שהתקבלו על ידי בית המשפט. פסיקות אלו רלוונטיות לחברות שנמצאות או עשויות להימצא בעתיד הקרוב בהליכי הסדר עם מחזיקי האג"ח. בין עמדות והחלטות אלו, אפשר להצביע על שתיים שלכאורה מיישמות את החוק כלשונו, אך בפועל הן משמעותיות משום שאופן יישומן לא היה ברור קודם לכן:

1. חוק חדלות פירעון קובע כי אם חלפו 45 יום ממועד לתשלום קרן או ריבית מידי מנפיק וזה לא בוצע, הנאמן חייב להגיש לבית המשפט של חדלות פירעון בקשה לצו פתיחת הליכים נגד המנפיק, וזאת אלא אם התנגדו לכך מחזיקי אג"ח המחזיקים 3/4 לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה. בפועל, קשה מאוד להשיג את הרוב האמור, משום שלרוב כלל לא משתתפים באסיפות מחזיקים בשיעור כזה מאגרות החוב. בית המשפט פסק כי מדובר בהוראה קוגנטית שנועדה להגן על המחזיקים בנסיבות מיוחדות, ולכן דרישת הרוב צריכה להתקיים כלשונה על מנת להימנע מבקשה לצו פתיחת הליכים בנסיבות של איחור בתשלום של הקרן או הריבית, וזאת גם אם המחזיקים הצביעו ברוב אחר (נמוך יותר) להמשך ניהול מו"מ עם המנפיק בקשר לחוב או לאי מימוש בטוחות.
2. במקרה אחר בית המשפט פסק כי המועד למינוי מומחה לצורך בחינת הסדר לפי חוק חדלות פירעון הוא בשלב המו"מ בין החברה לבין הנושים. עמדת הרשות בתיק הרלוונטי הסבירה כי מינוי מומחה נחוץ כדי לסייע למחזיקי האג"ח לקיים מו"מ נאות עם החברה בקשר להסדר, להעריך את הכדאיות הכלכלית שלו ולקבל החלטה מושכלת בענייננו.

הארכת תקופת המימוש של אופציות:

לאחר שנים שבהן הרשות ובתי המשפט היו סובלניים לבקשות של חברות לכינוס אסיפות להארכת מועד המימוש של אופציות, שהוגשו באיחור ביחד עם בקשה לסעד זמני להארכת המועד האחרון למימוש זמן קצר לפני פקיעתן, הרשות הגישה עמדה המתנגדת למתן הסעד הזמני והסבירה כי יש בתופעה זו כדי לפגוע ביעילות שוק ההון ובאמון הציבור בו. בית המשפט קיבל את עמדת הרשות וקבע כי ראוי שבקשות כאלה יוגשו לפחות 35 ימים לפני מועד פקיעת האופציות. אמנם ההחלטה התבססה גם על נסיבות נוספות שהתקיימו באותו מקרה, אך היא מצביעה על שינוי מגמה ביחס לפרקטיקה הקיימת.

החלטות אכיפה

ועדת האכיפה המנהלית הכריעה בשנת 2022 בשני תיקי אכיפה מנהליים בענייני הפרות דיווח וכן אישרה שלושה הסדרי אכיפה בתיקים של הפרות דיווח, הסדר אכיפה בתיק שעניינו שימוש במידע פנים והסדר אכיפה בתיק שעניינו הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף.

באחד מתיקי הפרות הדיווח הוגשו שתי עתירות לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שנדחו. כמו כן לאחרונה התקבלה עתירת רשות ניירות ערך על החלטה של ועדת האכיפה המנהלית בתיק העוסק בהפרת חובות דיווח שההחלטה בעניינו התקבלה ב-2021.

החלטות הוועדה המנהלית ובית המשפט המחוזי כוללות קביעות שרלוונטיות להליך המנהלי עצמו, למשל ביחס לשיקולים שיש לשקול בקביעת עיצום כספי הנמוך מהתקרה הקבועה בחוק; וכן קביעות חשובות לעניין חובות הדיווח, למשל ביחס לחובות הדיווח המוגברות החלות על מנכ"ל ויו"ר של חברה ציבורית, בעיקר ביחס לעניינים שקשורים לכשלים בממשל תאגידי, ולסטנדרט הבדיקות שחברה ציבורית צריכה לעמוד בו כשהיא עוסקת באירוע שהיא מדווחת עליו.

להרחבה על ההחלטות בעניין חברות רבד, אופקטרא ואדרי-אל, ראו עדכוני לקוחות שפרסמנו:

 החלטת ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך בעניין פרטים מטעים בדיווחים מיידים (מאי 2022)

דיווח על אירועים הקשורים להסדרי תיחום פעילות והסתמכות על ייעוץ משפטי בעניין חובות דיווח (אוגוסט 2022)

פסק דין בעתירת רשות ניירות ערך נגד החלטת ועדת האכיפה המנהלית (דצמבר 2022)

בנוסף הוטלו עיצומים כספיים על תאגידים מדווחים בגין הפרות דיווח וביניהן – אי צירוף דוחות חברה כלולה, היעדר גילוי על לקוחות מהותיים, פרסום מידע לציבור שלא באמצעות המגנ"א, איחור בדיווח על בעלי עניין ואיחורים בהגשת הדוחות התקופתיים, וכן בגין הפרות של כללי הממשל התאגידי, כמו אי מינוי יו"ר דירקטוריון,  או אי כהונה של דח"צ.

פסיקת בתי המשפט בעניין דיני ניירות ערך

במהלך השנה ניתנו מספר פסקי דין משמעותיים בענייני חברות ציבוריות ודיני ניירות ערך:

1. בית המשפט המחוזי קיבל, בדיון חוזר שקיים בעניין כללי האחריות האזרחית החלים על חברה הנסחרת לפי הסדר הרישום הכפול, את עמדת רשות ניירות ערך, שלפיה כללי האחריות צריכים לעקוב אחר כללי הגילוי. המשמעות היא כי אם חברה דואלית בחרה לדווח לפי כללי הגילוי הקבועים בדין הזר, תביעות על הפרות דיווח יתבררו בהתאם לדין הזר. במקביל הרשות מקדמת תיקון חקיקה שיעגן עמדה זו.
2. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של ערן גרינפלד על עונש מאסר בפועל של 12 חודשים שנגזר עליו בגין הרשעתו בעבירת תרמית בניירות ערך וקבע כי בשלה העת להעלות את רף הענישה בעבירות ניירות ערך.
3. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית כנגד קבוצת דלק שעניינה נזקים שנגרמו לחברי הקבוצה בגין מידע מטעה ומידע חסר בדיווחי החברה. ההחלטה כוללת קביעות חשובות ביחס לבחינת הצורך בדיווח מיידי וההחלטה איזה מידע יש לכלול בדיווחים. להרחבה בעניין ההחלטה ניתן לעיין בעדכון לקוחות שפרסמנו בנושא: אישור תובענה ייצוגית בגין דיווחים מטעים וחסרים (דצמבר 2022).
4. בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה בטענה לקיומם של פרטים מטעים בדוחות הכספיים שפרסמה רשת חנויות רמי לוי בשנים 2017-2015.
5. בית המשפט העליון קבע במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בפרשת בטר פלייס, כי כלל שיקול הדעת העסקי יכול לשמש, במקרים מתאימים, כעילה לסילוק תביעה על הסף.
6. בית המשפט המחוזי החליט על מחיקת כתבי האישום נגד בעלי השליטה ומזכירת חברת בזק, באישומים שקשורים להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהקימה החברה לבחינת עסקאות עם בעלי השליטה. בהחלטה קביעות חשובות לעניין התנהלות ועדות בלתי תלויות שדירקטוריונים ממנים על מנת לנהל מו"מ בעסקאות עם בעלי השליטה. להרחבה ניתן לעיין בעדכון לקוחות שפרסמנו בנושא: החלטת בית המשפט על מחיקת כתבי האישום בעניין בזק (אוגוסט 2022).

קידום גיוון מגדרי בדירקטוריון

פורום 35+ שהקימה הרשות, שמטרתו קידום הגיוון המגדרי בדירקטוריון, המשיך לנקוט בצעדים במטרה לתת כלים למשקיעים, לתאגידים ולמועמדות פוטנציאליות לשיפור הגיוון המגדרי בשוק ההון.

הרשות פרסמה הצעה לתיקוני תקנות בעניין גיוון בדירקטוריונים של תאגידים מדווחים, קרנות נאמנות וחברות ניהול תיקים גדולות  שלפיהן חברות יידרשו לתת גילוי בנוגע לגיוון מגדרי בדירקטוריון וכן לגבי מדיניות בעניין גיוון ההון האנושי, בתשקיף, בדוחות התקופתיים ובדיווחים על מינויי דירקטורים.

כמו כן, אתר של פורום 35+ הושק ופורסמו בו שלושה מאגרי מידע מרוכזים להנגשה של מידע רלבנטי בנושא מועדי אסיפות למינוי דירקטורים ודירקטוריות בתאגידים מדווחים. האתר כולל גם מאגר שהוקם בשיתוף עם הרשות לקידום מעמד האישה של מועמדות שמתאימות לכהן כדירקטוריות. בנוסף הרשות עובדת על פיתוח של כלים להנגשה, עיבוד וניתוח של מידע באופן מרוכז לגבי הצבעות גופים מוסדיים באסיפות על מינוי דירקטורים/ות. לפרסום עמדתי בנושא בגלובס.

ביקורות של מחלקת ביקורת והערכה של הרשות

בשנת 2022 פורסמו ממצאי ביקורת בנושא הכרה בהכנסה בהתאם ל- IFRS 15.

כמו כן, בהתאם לפרסומי רשות ניירות ערך, נערכו השנה ביקורות בחברות שעוסקות בתחום האשראי החוץ בנקאי וכן בנושא סיכוני סייבר בתאגידים. ממצאי הביקורות טרם פורסמו.

שינויי חקיקה והצעות לתיקון חקיקה

השנה אושר תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), תש"ל-1970 הקובע מדרג רגולטורי לפרסום דוח סולו (דוח כספי נפרד), בהתאם לגודל התאגיד ולשאלה האם הוא הציע לציבור תעודות התחייבות. לפי התיקון, תאגידים קטנים (ששווי המניות שלהם בבורסה נמוך מ-300 מיליון שקלים חדשים והם לא נכללים באחד ממדדי המניות המובילים של הבורסה וכן תאגידים שניירות הערך שלהם אינם נסחרים בבורסה), פטורים לחלוטין מפרסום דוח סולו ותאגידים שאינם קטנים, למעט תאגידים שאגרות חוב שלהם מוחזקות בידי הציבור, נדרשים לפרסם דוח סולו אחת לשנה בלבד בדוח השנתי.

במהלך השנה פורסמו הצעות חקיקה לתיקון חוק ניירות ערך ולתיקון חוק החברות, וביניהן:

1. הצעה להוספת עבירות נלוות להגדרת "עבירות ניירות ערך" שתרחיב את סמכויות החקירה של רשות ניירות ערך לעבירות שנלוות לעבירות הליבה שעליהן מופקדת הרשות (בעיקר עבירות דיווח, תרמית ומידע פנים).
2. הצעה להרחבת ייעול אסדרה בניירות ערך (תיקוני חקיקה) – להסמכת רשות ניירות ערך לקבוע הוראות חלף תיקוני חקיקה בנושאים כמו דוח דירקטוריון, אופן ההצעה לציבור, גילוי של חתמים ונאמנים ועוד.
3. הצעת חוק החברות (תיקון מס' 36) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ב-2022 – להתאמת כללי הממשל התאגידי בחוק החברות לחברות ללא גרעין שליטה.

כמו כן, הרשות פרסמה קול קורא להטמעת דיווח iXBRL על ידי תאגידים מדווחים באופן וולונטרי בהמשך לפרסום בשנה שעברה על כוונתה לפעול להפוך את מתכונת הדיווח לסטנדרט מחייב.

סיכום והיערכות לשנת 2023

שנת 2022 הייתה שנה חלשה מבחינת מספר ההנפקות הראשוניות והיקפן, בוודאי ביחס לשנה שקדמה לה. עם השינויים בתנאי השוק, לא מן הנמנע כי בשנה הקרובה נראה הסדרים של תאגידים מדווחים עם בעלי מניות ומחזיקי האג"ח, מה שיוביל לעיסוק בסוגיות שקשורות לעניינים אלה.

בהמשך למגמה בשנים האחרונות, סביר שנראה את המשך מגמת החמרת הענישה בתחום, וכן התפתחות נוספת באכיפה הפרטית, קרי יותר תביעות ייצוגיות ונגזרות בתחום של דיני ניירות ערך ודיני החברות.

בנוסף, יו"ר רשות ניירות ערך צפויה לסיים את תפקידה בתחילת השנה הבאה, וזהותו/ה של היו"ר החדש/ה ישפיע ככל הנראה על הנושאים שיהיו בראש סדר העדיפויות של הרשות.

אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ובכל סיוע והבהרה שיידרשו.

ורד פיליכובסקי-סיסיק, שותפה

ראש מחלקת שוק ההון וניירות ערך

מובהר, כי אין באמור לעיל התייחסות לנסיבות ועובדות ספציפיות ואין לראות בו משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי לעניין קונקרטי.