להרשמה לניוזלטר
עדכון לקוחות – מדריך הרשות בעניין טכנולוגיות מגבירות פרטיות (PETs)
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה מדריך לטכנולוגיות מגבירות פרטיות, המוכרות יותר בראשי התיבות PETs – Privacy Enhancing Technologies.
המונח מתייחס למגוון רחב של טכנולוגיות שמסייעות לעבד מידע בצורה שיוצרת סיכון מופחת לפגיעה בפרטיות.
הרשות מציינת ששימוש בטכנולוגיות מגבירות פרטיות, ובמיוחד שימוש בשיטות שמטרתן לערפל את המידע (כגון טכניקות שונות להתממה), יכול להפוך מידע לכזה שאיננו ניתן לזיהוי במאמץ סביר, ומכאן שהוא יוצא מתחולת דיני הגנת הפרטיות.
"שחרור" מתחולת דיני הפרטיות יכול להוות פתח לשימושים נרחבים במידע אישי למטרות מגוונות, לרבות "מידע אישי בעל רגישות מיוחדת בהיקפים גדולים במיוחד", שיתכן שלא יהיו אפשריות בלי הסכמת נושאי המידע, שבמקרים רבים לא מציאותי לקבלה.
יחד עם זאת, הרשות מכירה בקושי להגיע למסקנה לפיה מידע עונה על הדרישה שלא להיות מזוהה או ניתן לזיהוי במאמץ סביר, מה שמקשה על האפשרות לצאת מתחולת דיני הגנת הפרטיות.
הרשות גם מכירה בקשיים נוספים שקמים לצד היתרונות הרבים בשימוש ב-PETs, כמו למשל קשיים מסוג יצירת הטיות, עומס חישובי, פגיעה בשימושיות, והצורך בידע טכנולוגי בהטמעת הטכנולוגיות הללו בצורה הנכונה והמיטבית לסוג העיבוד ולמטרתו בארגון.
בנוסף לקשיים אלו, הרשות מזכירה גם כי "עצם עיבוד המידע האישי המזוהה בתוך הארגון, לרבות שימוש בטכנולוגיות מגבירות-פרטיות, כפוף כמובן להוראות חוק הגנת הפרטיות". אמירה זו, שהרשות לא מרחיבה לגביה, עלולה להיות חסם משמעותי לשימוש ב-PETs.
אם, לדוגמא, הפיכת מידע לאנונימי לצורך פיתוח מוצר חדש כרוכה בקבלת הסכמה חדשה, וגם פיתוח מוצר חדש על בסיס מידע מזוהה כרוך בקבלת הסכמה חדשה, מדוע שבעל השליטה במידע לא יחסוך לעצמו את העלויות, הסיבוך והמגבלות הכרוכים בשימוש בטכנולוגיות מגבירות פרטיות וישתמש במידע המזוהה? שהרי הסכמה הוא יצטרך לקבל בכל מקרה.
עוד נציין מתוך המדריך את אלה:
לסיכום, המדריך מנגיש בשפה ברורה טכנולוגיות מגבירות פרטיות שונות. עם זאת, הוא נותר עמום לגבי תחולת חוק הגנת הפרטיות על עצם השימוש בטכנולוגיות מגבירות פרטיות, שמגביר את אי הוודאות לגבי התועלת המשפטית הגלומה בטכנולוגיות אלה.
אנחנו עומדים לרשותכם לכל שאלה,
אייל שגיא, שיר שושני כץ, יובל אחיטוב, שיר שפירא פרס וצוות מחלקת משפט וטכנולוגיה
